תפריט נגישות






10140290  נתיב הבריחה - רחל גבריאל10140290

סקרה את הספר: לי יניני

בית היוצר של רחל גבריאל גם הפעם לא אכזב!

"נתיב הבריחה" מגולל מסלול ייסורים של תמרי ל-ח-ו-פ-ש.

כשסיימתי לקרוא את הספר, צץ בראשי השיר "שביל הבריחה", ובחרתי לצטט כאן רק את הבית הראשון של השיר.

"כמו ציפור בשבי בין קירות לבנים מסתגרת
אילו רק ידעתי לסמן לי את שביל הבריחה"...
(מילים: מיכל ברנט, לחן: רמי קלינשטיין, ביצוע: ריטה)

העלילה מתחילה בתיאור מקסים, ובהסרה איטית של הלוט לעבר העתיד.

עונת סתיו בירושלים, ערפל נח לו בכבדות על בתי האבן הירושלמים. בתוך התמונה הזו פוסעת לה תמרי לעבר החוג ל"דמיון מודרך", בהנחייתה של שרה-חברתה שחזרה בתשובה, לאחר שבילתה שנה בהודו.

שרה הבטיחה לתמרי, שהחוג הזה יוציא ממנה את כל האנרגיות השליליות, שגורמות לה לאי שקט, והיא-תמרי הסכימה.

כשלושה חודשים לפני, תמרי חוותה תאונה דרכים שהסתיימה בטרגדיה בחדר לידה. הזמן לא ריפא את הכאב ונשמתה מיאנה להתנחם. היא לא הצליחה למצוא מזור לדלקת שנוצרה סביב הפצע.

הטרגדיה הפכה את חייה של תמרי לריקים מתוכן, והזוגיות תובלה בפחדים שמא תתעבר בשנית. נישואיה תוארו כמפגש של שני אנשים זרים, שטעו בניווט ונתקלו זה בזו במקרה (עמוד 40).

תמרי הייתה בת שביעית ואכזבה את משפחתה על כך שלא נולדה זכר. כל שש אחיותיה הבוגרות נישאו, ובשל אי היותה זכר, היא גם חוותה את כל תסכוליה של האם כגון: הערות למכביר, וסטירות מצלצלות מעת לעת. האם ראתה בתמרי אויב, ונהגה להטיח בה אשמות שווא. אמה, תוארה כדמות יהירה, רברבנית, מתנשאת ושתלתנית ללא חום ואהבה.

בלית ברירה וכנהוג בעדה החרדית, תמרי נישאה בשידוך כפוי לשמואל המבוגר ממנה בעשר שנים. שמואל היה מחויב לבורא עולם, יותר מאשר אליה, ואילו תמרי, נועדה רק למלא את צרכיו.

כל יום שחלף כרסם בה, עד שהתגבשה בליבה החלטה לארוז את המזוודה ולעזוב... היא טרקה את הדלת, והותירה את החיים מעבר לדלת. כדי ששמואל לא ידאג, היא אפילו הותירה פתק... "אני עוזבת וזה לא בגללך"...

"זה לא בגללך" זו רק הייתה תוספת מצפונית. המצפון השיב אותה חזרה הביתה, והפתק שהושאר לשמואל הושמד כלאחר יד.

מכאן ואילך רעיון הבריחה דהה אך היה שם, והחיים שבו למסלולם השגרתי, וכלל את הביקורים בבית הכנסת בשבת, עד שמלכי עלתה בזיכרונותיה של תמרי, וצבעה בצבע את נתיב הבריחה של תמרי.

מלכי-חברת ילדות, נישאה, עברה להתגורר בבני-ברק, חזרה בשאלה ועברה לתל-אביב. טלפון אחד למלכי, ותמרי נחתה בתחנה המרכזית של ת"א, שהמוני אנשים מתרוצצים בה כנמלים במושבתם. נסיעה קצרצרה בקו 4 המפורסם, מנחית את תמרי בנחיתה רכה, בביתה של מלכי ל"טעימה" מהעולם החילוני.

בתל-אביב, תמרי החלה למלא את החללים הריקים בתוכה, תוך כדי התלהבות ושיכרון החופש. היא רכשה לה דירה, התקינה לעצמה מכון קוסמטיקה בשביל הפרנסה, ובילתה בחוגים סלונים ומועדונים. העולם החדש תרם לתמרי הרגשת חופש ושלוה, ללא עצותיו המלומדות של הרבי. אך במקרה הזה האור בקצה המנהרה, היה אורם של פנסי הרכבת...
האם תמרי הצליחה למצוא מנוח לנפשה, ולנוס מבעלה השוביניסט והעקשן?

איזה מסלול ייסורים חוותה תמרי, כדי לראות את האור שבקצה המנהרה?

האם תמרי הצליחה למתוח גשרים במקום שנתקלה במהמורות?

את התשובות לשאלות הללו, תוכלו למצוא בין הדפים שנעו מצד לצד מבלי להרגיש.

כל העלילה כתובה בגוף ראשון, כצייר המושח את מכחולו על בד קנבס.

הספר "שביל הבריחה" הוא סיפור חיים שנקרא בנשימה עצורה, כתוב ביד רגישה, בהידוק, נוגע ללב, ורצוף פיתולים והפתעות, הגורמים למערבולת ולטלטלה בחייה של שתמרי.

רחל גבריאל לא בעד או נגד, היא דוגלת "בחייה ותן לחיות", זה ניכר בכתיבתה , וזו אחת הסיבות שהתאהבתי בסופרת הזו.

בשורה התחתונה: המציאות עולה על הדמיון.

ממליצה בחום.

לי יניני

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית