תפריט נגישות






moadon  מועדון המתאבדים - רוברט לואי סטיבנסוןmoadon

סקרה את הספר: לי יניני

"מועדון המתאבדים" הוא ספרון המורכב משלושה סיפורים, שפורסמו בשנת 1878 ומתרחש בלונדון ופריז.

הסיפורים מושפעים מאירועים ורשמים של רוברט לואי סטיבנסון, מביקוריו במקומות שונים בעולם.

הסופר בילה את אחרית ימיו בדרום אנגליה, במזג אויר חמים שהטיב עם מחלת השחפת ממנה סבל.

הסיפורים שמובאים לכאן הם חלק מסיפורי "אלף לילה ולילה החדשים", וכל סיפור מסתיים עם דברי "המשכיל הערבי".

הסיפורים:

1) המעשה בצעיר ובעוגיות הקצפת.
2) המעשה ברופא ומזוודת הנסיעות הענקית.
3) הרפתקת הכרכרה הדו-אופנית.

לדעתי, הסיפור הראשון הוא הטוב מבין השלושה, והוא מגולל מעשיה על הנסיך פלוריצל הבוהמי. הנסיך פלוריצל "קנה" את ליבם של האנשים בנדיבותו ותבונתו, כך שכל דבר שביקש גם לאנשים לעמוד "דום" עבורו.

באחד הערבים "המשעממים", זימן אליו את איש סודו – הקולונל ג'רלדין, וציווה עליו להכין לו ערב של שוטטות.

שניהם התחפשו ושוטטו להם בין הברים השונים, עד שחברו באחד הברים לצעיר שמכר עוגיות קצפת. בין השלושה התפתח דו-שיח, על יצרי האדם ותובנות החיים. ככל שהערב בין השלישייה התקדם הם החליטו: "חייבים ללכת שלובי זרוע אל היכליו של אפלטון ולתת זה לזה איזה עידוד בין הרפאים!" (עמוד 18)

שלובי זרוע עם התגלגלו ל"מועדון המתאבדים", ופגשו את נשיא המועדון שהיה ערמומי ולא בחל בפשע.

מכאן ואילך ההסתבכויות לא איחרו להגיע...

הסיפור השני עוסק ברדיפה של הנסיך פלוריצל וקולונל ג'רלדין אחר נשיא המועדון.

הסיפור השלישי חותם את שלישיית הסיפורים בסיום המרדף.

למרות התרגום החדש והרענון של אברהם יבין, שלדעתי עשה עבודה יפה, הכתיבה נותרה מיושנת, ולכן סיימתי את הספרון בתחושת אכזבה.

בשורה התחתונה: לי זה ניראה כמו להביא זוג רקדני ואלס אנגלי לתוך מסיבת טראנס.

הספר בסדר, אבל ממש לא חייבים.

לי יניני

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית