תפריט נגישות






BatDodati  בת דודתי לילי - איל חלפון BatDodati

איל חלפון מגולל עלילה באמצעות שלוש קולות על מה?

על ההווי הישראלי משנת 1967 (מלחמת ששת הימים), ועד 2005 כשראש הממשלה היה אריאל שרון ז"ל.

הדמויות הראשיות: שחר אלפסי, לילי בוכמן וסמי לוי.

שחר אלפסי – הדמות המקשרת בין לילי בוכמן וסמי לוי, והמאסטרו שמנגן על כל התזמורת הזו.

לדמויות הללו מצטרפות דמויות נוספות: הוריהם של לילי בוכמן, שחר אלפסי ושכנים.

וכך זה מתחיל: "רבע שעה אחרי שההורים שלילי נסעו והשאירו אותה אצלנו עד שהם יחזרו מבאדן באדן, לילי נכנסה לחדר שלי ושל אחותי, שמה מזוודה ענקית על המיטה שלי, הוציאה חולצה חדשה, הורידה את הקודמת, הסתובבה אלי ושאלה, "איך הציצים שלי? יפים נכון?""

הספר מחולק ל-י"א פרקים כשכל פרק מגולל לקורא בגוף ראשון על ידי אחת הדמויות.

לילי בוכמן-ביתם המפונקת והיחידה של טוביה ואלגרה. גדלה וחונכה בבית עם כפית של זהב. מצטיירת כסקסית, יפיפייה, שיודעת לנצל את נראותה, רק שלא לקחה בחשבון את התוצאות להתנהגותה.

לילי מצליחה לסחרר את כל מי שמסתובב בסמוך לה, אך נשארת נאמנה לאחד ויחיד: מיקו מבת-ים האופנוען והזמר שלא בדיוק "התחבב" על הוריה.

סמי לוי-קצין בצה"ל עם דרגות על הכתפיים ונתפס כאחד שהכול יכול וגם מי יכול לו?

שחר אלפסי-ילד בן 12 מעריץ וגם קצת אוהב את לילי בוכמן בת-דודתו.

העלילה משתרעת לקורא ומחדדת את מערכת היחסים בין שלושת הדמויות, ומה ברקע?

אירוע המונח כדבשת לרגלי הדמויות.

שחר אלפסי גדל מקצין בצה"ל ביחידה נבחרת והופך לארכיאולוג... ולא לחינם איל חלפון בחר את העיסוק בארכיאולוגיה לשחר, כתקראו תבינו למה.

איל חלפון כותב בשפה יומיומית ופשוטה על מה שקרה כאן לאורך כארבעים שנה.

כאמור בראשיתה של סקירה זו, הספר מתחיל במלחמת ששת הימים, וחולף על פני מנעד של תחנות: פוליטיקה, חברה, כלכלה, הישגים, גאווה ישראלית, יחסים בתא המשפחתי, מלחמות, משברים, תשוקות, חטאים ומה לא?

מי לא זוכר את שנת 1977 כשטל ברודי אמר: "אנחנו על המפה" או "צ'סק"א אכלה אותה"?

מי לא זוכר את תחנת השלום של אייבי נתן עליו השלום ואת השדרן המיתולוגי טוני פיין?

מי לא זוכר את מאי 1977 כאשר חיים יבין הודיע "גבירותיי ורבותיי מהפך, מנחם בגין יהיה ראש הממשלה"?

ועוד...

בעלילה טמונים ציוני דרך מכוננים, ודמויות מגוונות, שיגעו בכל קורא, שהיה בגילו של שחר אלפסי בעת מלחמת ששת הימים.

איל חלפון ב"בת דודתי לילי" מפיח רוח חיים לתקופה שאליה מתגנב געגוע, ובדרכו שלו-לא מהסס לסגור גם חשבון.

לדעתי האישית, העלילה תתאים לסדרה בפרקים שיכולה להיות מוקרנת לצופה על גבי המסך הקטן בשידורי יום העצמאות.

ספר נחמד, קצבי? לא, אך יחד עם זאת נקרא במהירות הבזק.

בשורה התחתונה: נוסטלגיה וארכיאולוגיה עם געגוע.

מומלץ? כן וכפי שנכתב, יהיה חביב במיוחד אצל קהל הקוראים שזוכר את מלחמת ששת הימים שהחלה ביום שני ה5.6.1967.

לי יניני

הוצאת אחוזת בית ספרים, פרוזה מקור, 253 עמודים, 2017

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית