תפריט נגישות






767296 n  איש הגיר – ק. ג'. טיודור767296 n


איש הגיר – ק. ג'. טיודור
The Chalk Man-C.J. Tudor
חוות דעת אישית/לי יניני

קשה להאמין שהספר "איש הגיר" הוא ספר ביכורים של הסופרת. מידע על הסופרת לא מצאתי, ומהכריכה הבינותי שהיא עבדה בתחום הפרסום, הייתה קריינית, הגישה תכניות טלוויזיה והוליכה כלבים. על אהבה והקשר המיוחד של הסופרת לכלבים, מתקבל אזכור בתוך העלילה


סוף הספר מופיע בפתח דבר... "הראש של הנערה נח על ערימה קטנה של עלים כתומים וחומים. עיני השקד שלה היו לטושות אל חופת השקמה, האשור והאלון שמעליה, אבל לא ראו את אצבעות אור השמש המהוססות שנתחבו מבעד לענפים וריססו את רצפת היער בזהב. הן לא מיצמצו כשחיפושיות שחורות נוצצות התרוצצו על האישונים. הן לא ראו יותר כלום. רק חשכה." (עמדו 9

מי הנערה הזו ומדוע נרצחה באכזריות כזו? מי הצייר שצייר את הרמזים שהובילו את הנערים לגופה? והשאלה שתלויה בין שמיים לארץ בספרי מתח... "מי הרוצח ולמה?"

ב-1986 עסקינן בארבעה נערים: אדי מנסטר, גאב השמן, הופו ומיקי מטאל, והנערה ניקי - ג'ינג'ית יפיפייה עם עור חיוור ומנוקד. כל החברי הללו קבעו לבלות יום שבת מושלם. איפה? ביריד שהתנחל בפארק ליד הנהר של הכפר. אלא מה? באותו יום קרה אסון וקרונית התנתקה מהקרוסלה וגורמת ל... באותו מקום אדי פוגש את מר הלורן המורה, המכונה "איש הגיר" שתוכנן ללמד בבית הספר המקומי. "איש הגיר" היה לבקן, ללא פיגמנט ואפילו לעיניו היה חסר פיגמנט. הוא לא היה מפלצת או רוח רפאים, הוא היה אדם רגיל עם בעיה מולדת. אבל... "הם טעו. מר הלורן היה הרבה דברים. אבל "רגיל" אף פעם לא היה אחד מהם." עמוד 27

שלושים שנה אחר אותו אסון ביריד, אדי בן יחיד בגיל 42 קיבל מעטפה. הוא פתח את המעטפה ותהה על תכולתה... מה היה מעטפה? "שום דבר כתוב. עם מסר ברור מאוד. דמות אדם בקווים פשוטים ולולאת חנק סביב צווארה". (עמוד 57) הציור צויר בעיפרון צבעוני והשולח כלל עוד משהו... פיסה בודדה של גיר לבן. מה משמעותה של המעטפה? מי השולח? מדוע השולח נזכר לשלוח לאדי את המעטפה אחרי 30 שנה? למה דווקא גיר לבן ולא צבעוני

מכאן ואילך העלילה מגוללת לקורא, בשני צירי זמן בפרקים קצרים ולסירוגין: 1986 ו-2016, תוך כדי שיבוצי מידע על הסביבה האנושית שסבבה סביב אדי לרבות הוריו

בשנת 2016 אדי עדיין רווק ולימד בבית ספר אנדרברי בעיירה. לפני חמש שנים אביו נפטר ואמו שהתגוררה עמו עד לשנה קודמת, עברה להתגורר עם גרי בנקאי לשעבר. כל מה שאמו ביקשה הוא להתרחק מהמקום והזיכרונות. לאחר עזיבתה, לא עבור הכסף ורק למען הקומפניה, אדי השכיר לקלואי חדר בדירתו

באותה שנה, באחד הימים בתום יום עבודתו, ומפגש אקראי עם גאב השמן בפאב, גאב מזכה את אדי באגרוף והוא הוטח לאחור על הרצפה. בנעיצת מבט מעל הוא נשאל על ידי גאב: "כמה זמן אתה כבר יודע?" (עמוד 35). מה אדי ידע

"לאחר שלושים שנה" בתיאום מראש, הגיע מיקי לפגוש את אדי בביתו. בשיחת חולין בין הבולונז וכוס היין שהתנהלה בין שניהם, מיקי אמר לאדי: "באופן אישי גיליתי שעדיף בהרבה לקחת את הפחדים, לנעול אותם בקופסה נחמדה סגורה ומסוגרת, ולדחוף אותם לפינה הכי עמוקה והכי חשוכה של המוח. אבל כל אחד והדרך שלו.".... למה מיקי אמר את הדברים הללו לאדי? על אילו פחדים מדובר? 

כל הספר כתוב בגוף ראשון מפיו של אדי, מלבד "הפתח דבר" שנכתב בגוף שלישי. המעבר בין התקופות הווה ועבר חלקות ומשומנות היטב. הדמויות מתפתחות לעיני הקורא בקצב מצוין. ככל שמתקדמים עם הקריאה שיבוצי המידע המוספים, משלימים את חלקי הפאזל עד שמתקבלת התמונה השלמה. 

אני מורידה את הכובע בפני טיודור, שהצליחה להתל בי כמעט עד לפרקים האחרונים של הספר. היו לי חשדות, אך התפניות המצמררות הטעו אותו. 
מלבד רצח הנערה הסופרת נוגעת בסוגיות חברתיות שונות כגון: הפלות. עד היום נושא הפסקת היריון שנוי במחלוקת בחברות המערביות וגם אצלנו. הפלגים הדתיים מביעים התנגדות לביצוע הפלות, כיוון שהם רואים את העובר כייצור אנושי, והפלת הוולד היא התערבות בבריאה האנושית. מנגד הפלגים הליברליים טוענים כי זכותה של האישה ההרה לקבל החלטה על גופה.

לדעתי כל מי שמחפש ספר מתח פסיכולוגי, קצבי עם פיתולים שיחדדו את תאי המוח ייהנה ממנו.

בשורה התחתונה: "אף פעם אל תאמין בהשערות. להטיל ספק בכל דבר. להסתכל מעבר למובן מאליו."
(עמוד 299) 

ממליצה בחום.

לי יניני
ספרי עלית הגג, ידיעות אחרונות, מתח, 335 עמודים, 2018

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית