תפריט נגישות






leyda  לידה - עמנואלה ברש רובינשטיין leyda




הספר "לידה" עוסק בשינויים שחווים וחלים בזוגיות עם הידיעה על היווצרותם של חיים חדשים

לכול דבר בחיים צריך רישיון, בשביל הורות – אין צורך ברישיון! מיד אחרי הלידה מניחים חבילה עטופה על החזה של היולדת ללא הוראות שימוש והפעלה... מה עושים עם החבילה הזו

הספר "לידה" מתחיל כשדפני בחדר הלידה אחרי לידת בנה: תומר. דפני ואמיר שומעים את היבבה הראשונה, ואז התינוק נלקח מיד לשקילה ובדיקה. הכול טרי, הגוף כואב, העיניים מזוגגות, וההתרגשות של אמיר בשיאה, לרוץ ולבשר לקרובי המשפחה על הרך הנולד

Wow!
פתאום אמיר אבא! דפני אימא! שניים שהפכו לשלוש. כולם מסביב נרגשים, דפנה ואמיר עוד לא יודעים מה מצפה להם. מכאן ואילך עמנואלה מגוללת בפני הקורא, את מסע התהוותם של החיים חדשים בגופה של דפני החל מהחודש הראשון להיווצרותם, תהליך ההיריון, הלידה ועד שתומר מגיע לגיל שנה. בסה"כ 21 חודשים מעת הידיעה על ההיריון.

הספר "לידה" מתרכז בהשפעות ההיריון והלידה על ההורים, הסבים והסבתות, סביבת החברים הקרובה וגם על האנשים שנתקלים בהם ביום יום.

בניגוד גמור לדפנה ואמיר, הזוג אביגיל וגיא מחליטים, ובעיקר אביגיל מחליטה שאינה רוצה לממש את אימהותה. לדעתי תופעה שקיבלה תאוצה בשנים האחרונות

הספר ערוך כך שכל פרק מתחיל בגוף ראשון בקול נשי ולאחריו הקול הגברי. כל קול מציף את התלבטויותיו ומביע את דעותיו ויחסו לסטאטוס החדש.

דפנה ואמיר צוברים רשמים וטועמים על בשרם, עליות ומורדות ביחסיהם במהלך ההיריון. על כך כבר נאמר שבן הזוג הוא היצור הכי מסכן עלי אדמות בתקופה זו. המתח והשינויים הפיזיולוגים גורמים לתסכול, דמעות, התנהגות שונה ולעיתים גם לא רציונאלית.

ההכנות לקבלת התינוק כמו: רכישת מוצרי תנוקות, בדיקת אביזרים, עגלות, שידות, בקבוקים מוצצים כל אלה מזמנים אי-הסכמות בין בני הזוג. זו תקופה לא סימפטית. הדריכות בשיאה ומחלחלת גם לחדר המיטות, עד כדי כך שלפעמים יש הרגשה שרוצים לעזוב את הכול ולברוח, או להתגאות ולחשוב כמו אמיר: "יש משהו יצרי מאוד בלעבר אישה" (עמוד 48).

מלבד החוויות של דפני ואמיר מגוללים בספר חייהם של דמויות נוספות: הזוג אביגיל וגיא, הסבתא רבקה והסבא אהרון. גם אלה חווים שינויים בעקבות לידתו של תומר, ובד בבד צפה הטראומה שחוותה רבקה כשילדה את אמיר.

הספר כתוב בגובה העיניים ונוגע בנימי הנפש. אופן כתיבתה של עמנואלה מדגיש עד כמה סדר היום, היחסים בתא הזוגי, והדימוי העצמי משתנים. עמנואלה מצליחה למלל את הרגשות, החששות והחרדות למילים ולחדור לנימי הנפש. אין ספק שהספר "לידה", מדגיש עד כמה הריון ולידה הם אירועים מכוננים, שמשנים לא רק את הכמות המספרית בבית

הכתיבה טובה וריאלית. החלוקה לפרקים מצוינת ומעניקה עוצמה למגמת הסופרת. אי אפשר להישאר אדישים למונולוגים, הם אמתיים ומציאותיים.

בשורה התחתונה: מונולוגים של שש דמויות, שלושה זוגות שאי אפשר להישאר אדישים אליהם

אני אהבתי ובסיום הקריאה נותרתי מהורהרת.

אני מרשה לעצמי לסיים את הסקירה הזו עם הפזמון מהשיר הנפלא "רוב הזמן את אשתי" של שלמה הארצי שאני אישית מאוד אוהבת

רוב הזמן את אישתי 
וכשילד ניטע בך 
חיכינו תשעה בתשיעי ילדת בעצב 
רוב הזמן את אישתי 
ואני מכותר בך 
רוב הזמן את איתי 
את ביתי 
את אישתי פה בעצם

קריאה נעימה.

לי יניני
הוצאת קיבוץ מאוחד, פרוזה מקור, 196 עמודים, 2018

 

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית