תפריט נגישות






Hayeled  הילד הטוסקני - ריס בואן Hayeled

 


הספר מגולל על פני שני צירי זמן

א) מדצמבר 1944 עד אביב 1945
ב) אפריל 1973 עד יוני 1973.

מה קרה בדצמבר 1944

הוגו לנגלי נשוי פלוס ילד, נאלץ לנטוש את מפציץ הבריסטול בלנהיים, עקב פגיעה בכנף השמאלית, כשאש הלהבות ליחכה את פני מטוסו

למרות שכל השטח נשלט על ידי הגרמנים, ההימור היחידי הוא; לנטוש וזה עדיף על צליה. הוגו הושיט יד למצנח וצנח. כאב חד ברגלו השמאלית אותת לו שהצליחו לירות בו!

בכל עת הצניחה מטה הוגו קיווה להילכד בתוך ענפי עצים. ליבו הלם בחזהו עד כדי כך, שהוא חשב ששומעים את ליבו למרחקים.

הוגו נוחת בשום מקום! להפתעתו - נוחתת סופיה ברטולי, ומוצאת לו מקום מחסה במנזר לא פעיל, שהופצץ על ידי הגרמנים. סופיה גדלה בבית יתומים. נישאה לגוידו שגויס לאפריקה בטרם שבנם המשותף נולד. לא היה לה קשר עם בעלה מאז שגויס, והיא נותרה עם בנה ואם בעלה בכפר סן סלווטרה (הקו הגותי, קו ההגנה הגרמני מצפון ללוקה-טוסקנה).

בציר הזמן השני; ג'ואנה גדלה בבית שמרני. הוריה חשבו שיחסי מין מקיימים רק בליל הכלולות, בעוד ששאר העולם נהנה מאורגיות, חופש הדיבור, הלבוש ואהבה חופשית. האם נפטרה כשג'ואנה הייתה בת אחת עשרה. היא המשיכה להתגורר עם אביה בבית ענק, שהיה שייך לבני לנגלי מדורי דורות. כג'ואנה עזבה לאוניברסיטה האב המשיך להתגורר באותו בית לבד. אביה בעל תואר אצולה שימש כמורה לאומנות בבית-הספר לנגלי שנבנה בסמוך לביתו.

אך החיים מסתיימים, והיא התבשרה על מותו של אביה. סיבה שאילצה את ג'ואנה לבקר במקום ילדותה. היא גילתה שאביה נמצא בשטח בית הספר, וגופתו נמצאה על ידי מנהלת בית-הספר, כשטיילה באותו בוקר עם הקוקר ספנייל שלה. בד בבד ביקשה ממנה מנהלת בית הספר, לפנות את דירתו מחפציו של המנוח לטובת מורה חדש.

במהלך פינוי החפצים, ג'ואנה מצאה מכתב שיועד לסופיה ולא נשלח לייעדו. הסקרנות החלה לכרסם בקרבה... מי זו סופיה? למה המכתב לא נשלח? מי זה הילד שמוזכר במכתב "הילד שלנו"? השאלות הללו גרמו לג'ואנה לצאת למסע משלה, ולחקות אחר קורות חיי אביה. המטרה: ביקור בטוסקנה!

במהלך הביקור היא חושפת את עברו של אביה, מתחבבת על בעלת הפנסיון וביתה של בעלת הפנסיון, יוצרת קשר עם תושבי הכפר, פוגשת את רנצו, ושניהם יחדיו חושפים את הקשר המסתורי בין הוריהם

ג'ואנה אף מוצאת מכתב לא חתום, בין חרכי תריס חלון חדרה, שמעורר את סקרנותה, ואפילו נאלצת להיחקר, בעקבות רצח שבוצע סמוך לחדרה בפנסיון בו התארחה.

שיטת הכתיבה בשני צירי זמן נדושה. בשיטת כתיבה זו, בדרך כלל מכתבים ומסרים מובילים את הציר השכן, כאשר הפתרון לתעלומת המסתורין מופיע בציר המוביל.

הספר נגמע במהירות, הקריאה בו קולחת ושואבת ואפילו מנוקדת ברגעי מתח

קצת קשה להיפרד מהספר בגלל הנופים, האוכל, וטפטוף משפטים בשפה האיטלקית שאני מתגעגעת אליה.

בשורה התחתונה: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה - רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת - יוֹסִיף מַכְאוֹב". (קהלת א' פסוק י"ח)

ובארבע מילים: מרבה ידע מרבה מכאוב

תיהנו, ממליצה בחום

לי יניני 

הוצאת ידיעות אחרונות, פן הוצאה לאור, ספרי חמד, פרוזה-תרגום, 318 עמודים, 2018

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית