תפריט נגישות






KiChista  כי כסתה פניה - חוה עציוני-הלויKiChista

סקרה את הספר: לי יניני 

 


וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא... 
בראשית, ל"ח, ט"ו-ט"ז


עוד פנינה במחרוזת הפנינים והסדרה התנכ"ית של חוה עציוני-הלוי, שיוצא נגד המוסכמות הנוקשות, הכובלות והבלתי צודקות, והפעם - חוק הייבום

"כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ - לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד - יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל" (ספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים ה'-ו').

עסקינן בתמר המקראית שנטלה את גורלה לידיה. תמר הייתה כלתו של יהודה ואשתו של ער ובהמשך ובהתאם לחוק הייבום אשתו של אונן.

תמר התאלמנה מער ואונן ויהודה סירב לאפשר לבנו השלישי – שלה, לקיים את חובת הייבום כלפיה, מחשש שגם שלה ימות כמו אחיו. יהודה עטף את סירובו בטענה ששלה צעיר מידי. 

תמר הקשיבה לקול שעלה מאומץ ליבה והחליטה ליטול את גורלה בידיה...

חששותיו של יהודה לקיים את חובת הייבום, אילץ את תמר להתעבר מיהודה בעורמה, ולהפוך לאם ילדיו: פרץ וזרח שמהם החלה שושלת המלוכה-דוד המלך. 

תמר נולדה וגדלה בעיר תמנה ששכנה בשפלה המוגבהת. משפחתה התפרנסה בצמצום. לא היו למשפחה שדות מרעה מלבד מעט צאן. היות והעדר מיאן להתרבות, אביה נאלץ לעבוד כשכיר יום בשדות של אחרים. המשפחה לא סבלה מחרפת רעב אך עדיין היתה נתונה לקשיים כלכליים.

כבר בגיל צעיר תמר נתנה את ידה במשק הבית. היא סעדה את אביה, וסייעה לאימה בטיפול בתינוק הזקונים שנולד למשפחתה. שגרה זו לא הכינה את תמר לקראת מה שעמד להיות גזר דין על גורלה...

באחד הימים הופיע בפתח דלתם, יהודה בן יעקב שהיה מעשירי הארץ, וביקש את ידה עבור בנו-ער. בהחלט הצעה שתוכל למגר את העוני ממשפחתה, בגלל שיעור המוהר שישולם שכן עם קבלת המוהר יוכל אביה לוותר על עמלו כשכיר יום, לרכוש צאן, כרי מרעה ולכלכל את משפחתו בכבוד ובשובע.

נישואיה של תמר לער היו קצרים ויש אומרים ששמו ניתן לו כי היה "רע בעיני ה'". לאחר מותו של ער ובהתאם לחובת הייבום תמר נאלצה להינשא לאחיו – אונן. אך הוא סירב להפרותה ושפך את זרעו... מכאן שמו "אונן". סירובו לקיים את מצוות הייבום נבעה מכך שהוא שנא את אחיו ולא היה מוכן שהילד שייוולד מזיווגו עם תמר יישא את שם אחיו. הדבר לא מצא חן בעיני ה' ולכן: "וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה', אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ" (ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק י').

לאחר מותו של אונן תמר נשלחה חזרה להוריה, אך עדיין הייתה כבולה בחובת קיום מצוות הייבום, והיה עליה להמתין לשלה שיגדל ויקיים את המצווה. תמר לא ויתרה...

באחד הימים היא התיישבה לה באתר הקרוי "פתח עיניים" והמתינה ליהודה שהיה אמור לעבור באותה צומת. יהודה שהתאלמן לא ידע אישה זמן רב לאחר שהתאלמן מאשתו. הזדמנות להשתחרר ממצבו הרגשי נפלה לידיו, כשלפתע ראה בדרכו אישה שחשבה לזונה. יהודה התפתה ושכב עמה. הוא לא זיהה את תמר, משום שהיא התעטפה בצעיף, הסתירה את פניה לבל יכירה, ושינתה את קולה. 

כאתנן, יעקב הציע לתמר גדי עיזים מעדרו. תמר לא הסכימה לכך וכערבון ביקשה מחפציו האישיים: את חותמו, פתילו ומטהו. בשלב מאוחר יותר, יהודה ניסה לבקש לעצמו את חפציו האישיים, ולעמוד בהבטחתו לשלם לה בגדי עיזים מעדרו. לדאבונו השליח שנשלח לאתר את הזונה מהצומת לא מצאה. יהודה העדיף להחריש ולא לדרוש את העירבון "תִּקַּח לָהּ, פֶּן נִהְיֶה לָבוּז" (ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ג).

מאותו מפגש תמר הרתה. כשהריונה התגלה, נפשות טובות דאגו לבשר ליהודה שתמר זנתה ולא התנזרה מגברים. כיוון שכך ציווה יהודה להוציאה להורג בשרפה. בלית ברירה וכדי להציל את נפשה והתאומים שנשאה ברחמה תמר חשפה את זהות האב... 
"וְהִיא שָׁלְחָה אֶל-חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ אֲשֶׁר-אֵלֶּה לּוֹ, אָנֹכִי הָרָה; וַתֹּאמֶר, הַכֶּר-נָא - לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (פסוק כה).

לקורותיה של תמר והאירועים שסבבו אותה מתווספות דמויות נוספות:

-יעקב אבינו הנקרא גם ישראל ואביהם של שבטי ישראל- יעקב השקיף על משפחתו ונתן את עצותיו. לאחר מותה של רחל ופרשת יוסף בנו הוא מיאן להתנחם, ופחד שמא יקרה דבר מה לבנימין, ולכן העדיף שבנימין יישאר בביתו ולידו.

-סרח-נכדתו של יעקב, בתו של אשר-בנה של זלפה וחברתה הטובה של תמר. סרח הנכדה סעדה את סבה יעקב וניגנה לפניו כדי להנעים את שעותיו. 

-דינה-בתם של לאה ויעקב. סקרנית מאין כמותה שסיבכה את משפחתה. ככתוב במקרא דינה נאנסה על ידי שכם בן חמור החוי. היא ושוחררה משכם על ידי אחיה: שמעון ולוי. (בראשית פרק ל"ד). 

-בת-שוע-אשתו של יהודה וחמתה של תמר. היא עצבנה אותי ולכן תקראו עליה בעצמכם. 

לעזרתה של תמר מופיע אוהד-בנו של שמעון. אוהד אהב את סרח אך היא הפנתה לו את עורפה. כאבי האהבה אליה לא פסקו לאורך זמן, וככל שהתמעטו הם תועלו לתמר. אוהד-כשמו כן הוא בעל מכלול תכונות חיוביות, רגיש ובעל קסם אישי. אי אפשר לא להתאהב בו. 

עונג צרוף לקרוא על נשות התנ"ך מנקודת מבטה של חוה עציוני-הלוי. על תעצומות נפשן, גורלן ומלחמתן בדרכים מגוונות ולא תמיד "כשרות". אני לא אהבתי את מה שתמר עשתה ... אבל איזו ברירה הייתה לה? בל נשכח שמדובר בחברה שנשלטה על ידי חברה גברית, ושכל מצבן החוקי היה בשפל כולל היחס אליהן כמכונות להולדת ילדים. 

לא פשוט לבחור להיות אם יחידנית אז. להזכיר עד המאה הקודמת שאיפה זו נחשבה ליציאה כנגד המוסכמות החברתיות, אזי על אחת כמה וכמה לפני אלפי שנים. 

חוה עציוני-הלוי תרמה לסיפור המקראי המחורר את בדיונה, זימנה דמויות נוספות והסיקה מסקנות דרך המקורות. בכתיבתה היא עטפה את האטמוספירה של אותה תקופה במנהגים, אוכל, לבוש ועוד.

למרות שהרומן מבוסס על תקופה של לפני אלפי שנים הוא עדיין רלוונטי גם לימנו, כאשר עדיין יש חוקים המפלים את הנשים לרעה. לדוגמא: חוק הייבום והחליצה. בדברי המחברת בסוף הספר תוכלו למצאו סיפור אישי מרגש.

סגנון הכתיבה הייחודי והעשיר של חוה מענג והשילוב של מילים מקראיות בתוך הטקסטים המודרניים חמאתי ומקסים כאחד.

המפגשים בעלי אופי ארוטי נגועים בתבלינים עדינים. הפמיניזם והמרדנות של הנשים בולט גם בספר הזה. גם פה תמצאו את ה"הקרב" בין הראש ללב. הידוק הדמויות מצוין והחלוקה לפרקים מעניקה קצב קריאה. אני מוצאת לנכון והוגן להתריע שהדפים עובדים מצד לצד מבלי להרגיש.

כתבתי בעבר ואני חוזרת על עצמי...חוה היא קוסמת שיודעת לשאוב את הקורא. 

בשורה התחנה: פנינה אומנותית מושלמת!

במידה אחת: EXCELLENT!

נ"ב: גם אחרי הספר הנוכחי חוה עציוני-הלוי הצליחה להשאיר אותי סקרנית באיזו אישה ונשים יעסוק הספר הבא.

רוצו לקרוא, מובטחת לכם הנאה צרופה.

קריאה נעימה.

לי יניני

אריה ניר-הוצאה לאור, רומן היסטורי-תנכ"י, 343 עמודים, 2019

 

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית