תפריט נגישות






zevaChalav  צבע החלב - נל ליישןzevaChalav

סקרה את הספר: לי יניני 

וכך זה מתחיל: "זה הספר שלי ואני כותבת אותו עם היד שלי. בשנה הזה אלף שמונה מאות ושלושים ואחת למושיענו אני הגעתי לגיל חמש עשרה ואני יושבת על ידי החלון ואני רואה הרבה דברים. אני רואה את הציפורים והם ממלאים את השמות והקולות שלהם ואז היינו מאכילים אותם בלילה". 

הספר מגולל מפיה של מרי בת ה-15, ובראשיתו של הספר היא מתריעה בפני הקורא שהיא רוצה לספר את מה שקרה לאט ובזהירות כדי לא להחליק וליפול... 

מרי גדלה עם שלושת אחיותיה, הוריה, סבה וסבתה ומפקידה כאן עדות לחייה בתחילת המאה ה-19. לקורא היא מספרת על עבודתה בכפר, ספירת ביצי התרנגולות, חליבת הפרות, עקירת עשבים שוטים ומריבות עם אחיותיה. אביה מתואר כאיש אלים ואימה לא פחות ממנו-דיקטטורית.

חייה משתנים כאשר האב מחליט להיפטר מבתו החוצפנית ועזת המצח, ומוכר אותה לכומר כדי שתטפל באשתו החולה. בד בבד בבית הכומר היא לומדת לקרוא ולכתוב. הקריאה והכתיבה מערטלים בפניה את עולם הדעת, הידע והחיים הבורגניים. (סיטואציה שמאוד מזכירה את גירושם של חוה ואדם מ"גן עדן"). 

במקרה של מרי בשנת 1831 לא מובן מאליו שאישה תדע קרוא וכתוב, ועל כך היא תשלם גם מחיר כי אין מתנות חינם...

הספר נקרא ללא תחנות עגינה. הוא כתוב בשפה פשוטה עם משפטים קצרים ומתומצתים ללא להטוטים ספרותיים. הוא נע בין הבדלי המעמדות במאה ה-19, הלבוש הכפרי הפשוט, מרחבי טבע בתולי וגם עושר.

הסיפור של מרי מהווה מסמך היסטורי על פטריארכיה וניגוד למה שקורה היום (ME TOO). הסופרת בחרה בעזרת דמותה של מרי להבליט את חולשתן של הנשים באותה עת, והוסיפה לנראותה גם מום – רגל צולעת. מלבד הצליעה הסופרת הפלתה בהבדלה נוספת: למרי היה שיער לבן. כל האבחנות השונות מהנורמות החברתיות המקובלות תרמו לדיפרנציאציה של מרי מסביבתה.

מרי הוזהרה על ידי הסביבה: "יש לך לשון חדה" אומרים לה. אך מרי בשלה היא אינה רוצה להידמות "להם". היא רוצה שהסביבה תביט על העולם דרך עיניה!

סוגיה נוספת שמעוררת מחשבה היא "הגורל". האם ניתן לשנותו

לוקח לקורא מעט זמן להתחבר לשפה, אבל כשמתחילים במלאכה, אי אפשר להניח את הספר מהיד והוא נקרא בנשימה אחת.

לא לחינם הספר נקרא "צבע החלב"... החלב הוא לבן. לבן מסמל טוהר ותום, ניקיון ובתוליות. הצבע הלבן אינו תלוי באף אחד, זהו צבע אכרומטי המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה. בכלל למונח "לבן" יש סמלים וביטויים רבים: צבע עור, עובדי הצוארון הלבן, שקר לבן, האביר על הסור הלבן, פיל לבן, לילה לבן, הלבין פני חברו ברבים ועוד...

בשורה התחתונה: עלילה עוצמתית, לופתת, שובת לב, בועטת שחולשת על ניצול, עבדות ותקופה שנשכחה.

במילה אחת: תקראו.
קריאה נעימה.
לי יניני

הוצאת תשע נשמות, פרוזה-תרגום, תרגום: רותם עטר, 219 עמודים

 

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית