תפריט נגישות






Amekaekea  המקעקע מאושוויץ - הת'ר מוריסAmekaekea

סקרה את הספר: לי יניני 

יש מאחוריי לא מעט קילומטראז' של ספרים שנקראו על-ידי ועוסקים בשואה. בדרך כלל ספרים אלה נגמעים אצלי בימים ספורים. אני מודה שעם הספר הזה התפלשתי מעל שבוע ימים! התופעה נבעה מכך שנאלצתי לקחת לעצמי הפוגות ארוכות, ולא בגלל שהייתי צריכה זמן אוויר, או לעכל את מה שנכתב. מצאתי בו לא מעט קטעי זמן שהרגשתי, שאני נלחמת עם עצמי, להמשיך לקרוא מפאת הכבוד לניצולי שואה, והסקרנות שלי לתקופה ההיסטורית הזו.

"המקעקע מאושוויץ" מגולל עדות ממקור ראשון של אחד מניצולי אושוויץ-לאלי סוקולוב.

לאלי סירב בתוקף לענוד את הטלאי הצהוב ולא בגלל פחד, אלא מפני שראה בעצמו סלובקי עיקש וגאה. מבחינתו העובדה שהוא יהודי היא מקרית בלבד.

בפברואר 1942 נודע ללאלי שמשרד החוץ הגרמני, הורה לממשלת סלובקיה, להעביר יהודים מסלובקיה החוצה, כדי שישמשו כוח עבודה.

באפריל 1942 לאלי נאסף למשאית המובילה בקר ישירות לאושוויץ. כאשר לאלי ירד בתחנה האחרונה הוא פגש את השלט המוכר: ARBEIT MACHT FREI"" (העבודה משחררת).

באושוויץ, בדרך נס לאלי נתקל במקעקע הראשי, חבר אליו וזה מינה אותו לעוזרו האישי.

במהלך מלאכת הקעקועים נאלץ לאלי לקעקע נשים, ואחת הנשים כובשת את ליבו של לאלי – גיטה.

באמצעות איש האס.אס. שמונה להיות אחראי עליו, לאלי מצליח להגיע לבלוק של גיטה, ואט ואט נרקם קשר רומנטי ביניהם.

בתחכום רב לאלי רוכש את אמונם של הנאצים, עם הרבה מזל הוא מצליח באמצעות תכשיטים שנלקחו מגופות לקבל מזון, שוקולד, נקניק ולחם. את המזון שהוא השיג, לאלי חילק בין חבריו לבלוק, או שיחד את הקאפו, כדי לזכות במעט "זמן איכות" עם גיטה.

על רקע הזוועות, המשרפות, והגופות, גיטה ולאלי נאחזים אחד בשני. לשניהם היו כמה יעדים שלנו הם כיום מובנים מאליהם: לשרוד, להיות חופשיים ולבנות משפחה יחד. האם הם הצליחו להגשים את חלומם?

הקריאה בספר פחות זרמה לי. לעיתים חשתי בסיפוריו המופלגים של לאלי, הגזמה וארוגנטיות שתרמו לחוסר אמינות.

מצאתי ב"מקעקע מאושוויץ" לא מעט גומות ואירועים, שלא הצליחו לשכנע אותי באמיתותם, עד כדי כך שהיה נדמה לי שאני קוראת רומן שהתרחש בפנימייה.

הספר הזכיר לי מעט את הסרט "החיים היפים" (La vita è bella) מ-1997 בכיכובו של רוברטו בניני, הקומיקאי והשחקן האיטלקי והמדהים. על הבימוי והמשחק רוברטו בניני זכה ב-3 פרסי אוסקר: פרס הסרט הזר של השנה, פרס השחקן הטוב ביותר של השנה (עבור בניני שכיכב בסרט ואף ביים אותו), ופרס המוזיקה המקורית לסרט דרמה.

לסיכום, אני מודה שלא התחברתי, והאות לכך - משך הזמן שנינטל ממני ועד שהגעתי לעמודו האחרון.
בשורה התחתונה: סיפור הישרדות משולב בתעתועי גורל.

הקריאה לשיקולכם.

לי יניני

הוצאת שוקן, פרוזה-שואה, מאנגלית: דקלה פרידמן, 255 כולל התודות 2019

על מועדון הקוראים שמעתם?

באמצעות מועדון הקוראים של אגרון, הספריות שלנו שומרות על קשר עם הקוראים שלהן הצטרפות לתכנית